פציעות ספורט ומחול

ההתייחסות לטיפול בפציעות אצל ספורטאי/ת או רקדן/ית שונה מההתייחסות לבעיית שריר שלד אצל אדם שאינו ספורטאי.

השוני יתבטא במספר מישורים:

1. הפציעות בדרך כלל על רקע שימוש יתר (over use).

2. האדם צריך להמשיך להיות פעיל תוך כדי הפציעה.

3. קיים לחץ זמן לחזרה לכשירות.

פציעות של ספורטאים מגוונות. לכל ספורט פציעות אופייניות.

אצל כדורסלנים נפוצות פציעות גיד אכילס, גיד הפיקה, נקעים חוזרים, פציעות במפרקי האצבעות.

אצל אצנים נראה פציעות על רקע שחיקה כגון: Piriformis syndrome, Runner's knee, דלקת בגיד אכילס , מטטרסלגיה.

וכו'.

עם קבלת מטופל ספורטאי / רקדן , יש לבצע תשאול מקיף שיכלול , בנוסף לאבחון הפציעה, לנסות ולאתר גורמים תורמים להיווצרות הפציעה, כגון:

– סוג משטח האימון                                                                                                                                                                                                [

– הנעלה

– תזונה

– שעות שינה

– סקירה ביומכאנית של התנועה ( ריצה, ריקוד, קפיצה לסל, שחייה וכו' ).

הטיפול יכלול את כל המרכיבים הנ"ל ויעשה בשיתוף עם המאמנים , רופא הקבוצה ושאר אנשי הצוות המלווה.

אם המטופל נמצא בעיצומה של עונת משחקים או רקדנית נמצאת לפני הופעה חשובה, יוסבר למטופל ההשלכות של המשך פעילות עם הפציעה ולעתים השיקום יתארך משום הדילמה הזו.

הטיפול עצמו יכלול אלמנטים להפחתת כאב- חבישות, טכניקות מנואליות ואלקטרו תרפיה.

בהמשך יבצע הספורטאי תרגילים שמטרתם ליצור יצוב מפרקי ואיזון המערכת השרירית. עם התקדמות הטיפול התרגילים יהיו מורכבים יותר עד כדי ביצוע הפונקציה הספורטיבית עצמה, תוך ניסיון לבצעה באופן הנקי ביותר מבחינה ביומכאנית.